עלינו לחזור ליוונית כדי לקבוע את המקור האטימולוגי של התפיסה הגנטית. באופן מדויק יותר בשפה זו אנו יכולים לקבוע כי היא נוצרת מאיחוד של שתי מילים: גנים הניתנים לתרגום כגזע, לידה או מקור, והסיומת –ikos שמשמעותם "יחסית".
לכן, ביסוס האיחוד האמור והתיאור המקביל למקור האטימולוגי אנו יכולים לקבוע כי המשמעות המילולית של הגנטיקה היא של מה שנמצא ביחס ללידתו או גזעו של הוויה.
הגן הוא הענף של ביולוגיה כי הוא אחראי על המחקר של מה משודר ב דורות רצופים דרך גנים. המושג מתייחס גם למה שקשור להתחלה, להתחלה או לשורש של משהו.
לדוגמא: "הילד סובל ממחלה גנטית והוא זקוק בדחיפות להשתלה כדי להיות מסוגל להמשיך לחיות" , "אני חושב שהסוד של יכולת הקפיצה שלי טמון בגנטיקה" , "הוא כלב עם גנטיקה טובה שבוודאי יישאר בריא לזקנה . '
הגנטיקה, אם כן, בודקת כיצד מועברת הירושה של הביולוגיה מאדם לאדם אחר. מטרתו העיקרית היא להסביר את הדרך בה עוברים תכונות ותכונות שונות מהורים לצאצאיהם.
העברות אלה מפותחות באמצעות גנים המורכבים משברים של חומצה deoxyribonucleic או DNA, מולקולה האחראית לקידוד הנתונים הגנטיים הקיימים בתאים.
ל- DNA, השולט בתפקודים, בהתנהגות ובמבנה של כל תא, יש את היכולת לשכפל ולהפיק עותק של עצמו.
בהתבסס על כל האמור לעיל, אנו יכולים לקבוע כי קיימות גם מה שמכונה מחלות גנטיות, שהן כאלו המתרחשות כתוצאה משינוי הגנום. ברמה בסיסית ניתן לסווג אותם כתורשתיים ולא תורשתיים.
בין מחלות מסוג זה, כמה מתבלטים, כולל, למשל, תסמונת טורט, המאופיינת מיסודה מכיוון שהאדם המדובר סובל מהפרעה נוירו-פסיכיאטרית, המובילה אותו לשלל טיקים גם ברמה הקולית. או ברמה הפיזית.
יחד איתה קיימת גם מחלת קנאוון, שהיא תורשתית ומאופיינת בכך שהאדם הסובל ממנה סובל מניוון מתקדם של החומר הלבן של המוח. משמעות עובדה זו היא כי האדם הסובל ממנה הוא בעל תקופת חיים קצרה ביותר ומגיע, לכל היותר, לשנים הראשונות של בגרותו.
אפשר לחלק את הגנטיקה לענפים שונים, כגון מולקולרית (ממוקדת באופן בו מורכבים ומשוכפלים DNA), כמותית (בוחנת את ההשפעות שגורמים הגנים על פנוטיפ) ומנדליאנית או קלאסית (ממוקדת בידע של גנים וכרומוזומים כדי להבין כיצד הם מועברים דרך דורות שונים), בקרב רבים אחרים.