עלינו לחזור ללטינית כדי למצוא את המקור האטימולוגי של המילה טיפשות. לפיכך, אנו מגלים בכך שהיא תוצאה של סכום המונח "טיפש", שניתן לתרגם כ"המומה ", והסיומת" -ז "המשמשת לביטוי איכות.
לטיפשות הוא דבר שנאמר או נעשה עצמו טיפש. המונח הזה (טיפש), לעומת זאת, מתייחס למישהו חסר אינטליגנציה, מגושם או טיפשי. ניתן לומר אפוא שטמטום הוא שטויות או משהו שאין לו שום היגיון. לדוגמא: "ההסבר שנמסר על ידי הקנצלר היה מטופש שבני בן השמונה לא היה מאמין " , "נהיגה של יותר ממאה קמ"ש באמצע העיר היא טיפשה שמעמידה את חייהם של רבים בסכנה. אנשים " , " יש אנשים שמאמינים בכבלים ובקמיעות, אבל בשבילי הם רק טיפשים " .
לרעיון הטיפשות יש לעתים קרובות קונוטציה מגנאי או אגרסיבית. זאת אומרת: בדרך כלל זה לא משמש כהסמכה להתנהגות או לאמירות של האדם שבאמת יש לו מעט אינטליגנציה בגלל מחסור נפשי.
אדם אחד יכול לחשוף את טיפשותו של אחר כאשר הוא טועה או מפגין סרבול. בואו נדמיין שבאמצע ארוחת הערב כוס יין נופלת על הרצפה ושופכת את תוכנה. אדם מחליט לנקות את הכתם, באמצעות מעיל של אשתו כדי לספוג את היין. שלו אשתו, ולכן, ומאשימה אותו עושה משהו טיפשי מאז הדבר ההגיוני היה להשתמש במטלית או סמרטוט למשימה זו.
סקרן לציין שיש אפילו תיאוריה לגבי המונח שאנו פונים אליו. ההיסטוריון האיטלקי קרלו מריה ציפולה (1922 - 2000) היה בעיקר האישיות שפיתחה את מה שמכונה תיאוריית טיפשות. בשנת 1988 היה זה כשהציג את סט הרעיונות הזה לגבי אותה "איכות" שיש לבני אדם.
במובן זה, זה מבהיר כי המטופשים מהווים קבוצה מארבעה שקיימים ברחבי העולם. לפיכך, יהיו כאלה בנוסף לחכמים, לאומללים ולרשעים.
באמצעות העלון שכותרתו "Allegro ma non tropo" היה כיצד הציג את התיאוריה, בה הוא קובע, בין הרבה דברים אחרים, שקבוצת האנשים המטופשים בכל העולם היא ענקית. זה גם מבהיר שמישהו הוא כשהוא גורם נזק לאדם אחר ולא רק שאינו משיג שום תועלת אלא גם גורם נזק לעצמו.
דמות זו לא הייתה היחידה שהתייחסה לנושא הטיפשות האנושית. כך גם דמויות כמו הפילוסוף הספרדי פרננדו סבאטר וטענות אף הועלו כך שיש שני דברים אינסופיים בעולם: היקום וטיפשות האדם.
חשוב לציין שמה שמוגדר טמטום הוא סובייקטיבי. שחקן כדורגל שמחליט להיכנס למגרש על ידי דריכה ברגל ימין מרגיש תחילה שהפעולה הזו מביאה לו מזל טוב, אם כי כמה מחבריו לקבוצה מתארים את ההרגל כטיפש.