הדבר הראשון שאנו עושים כשמדובר בידיעת המשמעות של המונח מרפסת הוא לגלות את מקורו האטימולוגי. במקרה זה, אנו יכולים לומר שזו מילה שמקורה באיטלקית, בדיוק מ"מרפסת ", שהייתה השם שניתן לרציף שיצא מאזור עליון בחזית. המילה הזו שלא נוכל לשכוח הגיעה ממילה גרמנית אחרת כמו "balko", שהיא שם נרדף ל"קרן ".
המונח משמש לשם שמות החלון המשתרע לרצפת סביבה ומוליד חלל המשתרע מעבר למשטח הסגור של הבנייה, כאשר מעקה או מעקה הם גבול.
על כן המרפסת הינה פלטפורמה הנתמכת על ידי גרגירים או עמודים ומוקרנת מקיר בית או בניין. זהו מבנה המוגבה מהקרקע.
לדוגמא: "אני הולך לתלות את בגדיי במרפסת כך שיתייבש מהר יותר" , "במרפסת שלי יש כמה צמחים פורחים" , "סבא Héctor בדרך כלל מבלה את הבוקר השמש שלו בקריאה במרפסת" .
הידוע גם כמרפסת הוא החלון או הדלת שנפתחים ונסגרים כדי לאפשר או למנוע את המעבר למרפסת: "התחיל לרדת גשם: האם תוכל בבקשה לסגור את המרפסת כדי שהמים לא ייכנסו לחדר האוכל?" , "אני חושב שאני אפתח את המרפסת בכדי לקבל אוויר צח" , "כשפתח את המרפסת, הצעיר הופתע מהטמפרטורה הנמוכה . "
בבתים מגורים, המרפסת משמשת לרוב לתצפית פנורמית על החוץ, לתליית בגדים, לגידול צמחים או להנאה בחוץ. בהקשרים אחרים מרפסות משמשות בטקסים או כדי לשאת נאומים שאנשים רבים יכולים לעקוב אחריהם מחוץ לבניין.
באותו אופן, איננו יכולים להתעלם מכך שבערים רבות בעולם מרפסות בנייני העירייה משמשים, בין השאר, לארח את הכרזות המופיעות עם תחילת החגיגות. דוגמה טובה לכך היא מרפסת מועצת העיר פמפלונה (נווארה) ממנה ניתנת הכרוז ו"הצ'ופינזו "מתרחש איתו מתחילות חגיגות סן פרמין.
המרפסת של בזיליקת פטרוס הקדוש, לציון מקרה אחד, משמשת האפיפיור למתן מסה או ברכות.
כמו כן, יש לבסס את קיומם של מרפסות שהן תכשיטים ארכיטקטוניים אמיתיים. בין אלה בולטת, למשל, זו של קאסה מילא בברצלונה, תוצרת אנטוני גאודי.
הספרות עשתה שימוש במרפסות כדי לפתח סצינות חשובות. כך יהיה למשל סצינת המרפסת המפורסמת בסרט "רומיאו ויוליה" (1597) מאת ויליאם שייקספיר. רגע בו הצעיר מנצל את הפינה ההיא בבית של ג'ולייט שלו כדי לחשוף לה את אהבתו. אהבה שתודחף מאותו הרגע.