לפני שנכנס באופן מלא למשמעות מאזן הסחר, אנו הולכים לנתח ביסודיות את מקורו האטימולוגי. במקרה זה, אנו יכולים לומר שהוא מורכב משתי מילים הנגזרות מלטינית: -
בלנזה באה מהמילה הלטינית "בילאנקס", אותה ניתן לתרגם כ"איזון דו-צלחתי ". זו תוצאה של סכום הקידומת "בי", שפירושו "שניים", ושם העצם "לאנקס", שהוא שם נרדף למנה.
מסחרי, לעומת זאת, מגיע מ"מסחריות "המקבילות לקניה ומכירה. זה נוצר מסכום של שלושה מרכיבים המופרדים בבירור: הקידומת "עם" שמשמעותה "לחלוטין"; שם העצם "מרקס", שניתן לתרגם כ"סחורה "; והסיומת "-אל", המקבילה ל" יחסית ".
המשמעות הראשונה שהמילון של האקדמיה המלכותית הספרדית (RAE) מזכיר את המונח איזון מתייחס למכשיר שמשמש לדעת את המשקל של משהו. עם זאת, המושג משמש גם בתחום הכלכלה לשם שמות תוצאה של השוואה שנוצרת בין משתנים שונים.
המאזן המסחרי הוא השיא של יצוא ויבוא של סחורות מרכנתיל שנעשה על ידי מדינה. הידוע גם כמאזן הסחר, יתרתו היא תוצאה של ההבדל בין הערך המצטבר של היצוא (הסחורה אותה סוחרת האומה בחו"ל) לבין הערך הצבור של היבוא (הסחורה אותה רוכשת אותה מדינה במדינות אחרות). מדינות).
כאשר יתרה זו חיובית מכיוון ששווי הכסף שנכנס למדינה באמצעות יצוא עולה על שווי הכסף שהשאיר דרך היצוא, נאמר כי יתרת הסחר מציגה עודף. נניח שמדינה X רושמת יצוא עבור 10,000,000 $ ומייבאת תמורת 9,000,000 $ בחודש. במקרה זה, יתרת הסחר כוללת עודף של 1,000,000 $.
לעומת זאת, כאשר הסכום המתקבל בייצוא הוא פחות מהסכום ששולם היבוא, מאזן הסחר נמצא בגירעון (היתרה שלילית). אם מדינה X מייצאת תמורת 15,000,000 $ ומייבאת תמורת $ 30,000,000, יתרת הסחר שלה מציגה גירעון.
קיימת גם האפשרות שמאזן הסחר נמצא בשיווי משקל, מדינה שמושגת כאשר בתקופה מסוימת המדינה ייצאה וייבאה סחורות בסכום זהה.
ישנם גורמים רבים שיכולים להשפיע על רמות הייבוא והייצוא של מדינה. אנו מתייחסים, למשל, להכנסות של צרכנים, לעלות הובלת סחורות, למחירים במדינה המדוברת, לטעם של צרכנים ביחס למוצרי אומתם או לחו"ל…. וכמובן שיש לקחת בחשבון גם היבטים אחרים כגון מדיניות הממשלה בנושא סחר בינלאומי, שינויים בשוק המדובר, שערי חליפין של מטבעות… כל אלה יקבעו גורמים אם מדינה נמצאת בשיווי משקל, יש לה עודף או גירעון.