מושג המעשה מוצא את מקורו במילה הלטינית actus וקשור לתפיסת הפעולה, המובנת כאפשרות או כתוצאה של עשיית מעשה. פעולה משפטית, במובן זה, מהווה פעולה אשר מתבצעת במודע ושלא מרצון במטרה לבסס קשרים משפטיים בין כמה אנשים כדי ליצור, לשנות או לכבות זכויות מסוימות.
במילים אחרות, ניתן לומר כי מעשה משפטי הוא ביטוי לרצון שמטרתו לעורר השלכות משפטיות. תוצאות אלה מוכרות באמצעות מערכת המשפט.
בסיס המעשה המשפטי מורכב מהצהרת הצוואה, שעליה להיות מודעת להשפעות שיש לראשון, בהתאם לקבוע בחוקים. המעשה המשפטי מבקש שינוי במצב הדברים וגורם לתוצאות המשפטיות האמורות.
יש לציין כי קיימות סיווגים מרובים למעשים משפטיים. הם יכולים להיות רשמיים (שבהם האפקטיביות קשורה לפורמליות שנקבעו ומתבוננים בחוק), אחרים יכולים להיות לא פורמליים (בהם התוקף האפשרי שלהם אינו תלוי בחגיגיות), חיובי (הצלחתם תלויה במימוש לפעול), שלילי (הם מרמזים מחדל או הימנעות), חד צדדי (הם נובעים מרצונו של גורם יחיד), דו צדדי (דורשים הסכמה של מינימום של שני צדדים), משפטית (של תוכן כלכלי), משפחה (זכויות וחובות של מִשׁפָּחָה),חינם (ההתחייבות נופלת על צד יחיד, ללא קשר לכמה מעורבים) או מכביד (התחייבויות הדדיות), בין סוגים אחרים.
מעשה משפטי או עובדה משפטית
חשוב להבדיל בין שני מושגים אלה. עובדה משפטית מהווה אירוע טבעי מאופיין לא זקוק להתערבות של הרצון להעריך השלכות של החוק, בעוד אקט משפטי, כפי שאמרנו בעבר, זקוק לאישור; במילים אחרות, עליה לעמוד בתנאים מסוימים כדי להיות מסוגלים לחייב את קיום הזכויות על ידי הצדדים שמבצעים אותה. גם המעשה וגם העובדה המשפטית הם צורות מימוש המקרים המשפטיים.כדי שפעולה משפטית תתקיים ככזו, כלומר, ביטוי רצונו של מי שמבצע אותה מוגן על ידי החוק, יש צורך שהוא יעמוד בשורה של אלמנטים של קיום ותוקף.
יסודות הקיום הם חיוניים ולכן אם אחד מהם חסר, לא ניתן היה להגדיר את המעשה ככזה, ומכיוון שבטלות מוחלטת היה פועל, הוא לא יכול היה לגרום לתוצאה או להשפעה משפטית כלשהי. מרכיבים חיוניים אלה הם: רצונו של מחבר המעשה בעת ביצועו, אובייקט אפשרי מבחינה פיזית וגם משפטית וחגיגיות החוק. האחרון נדרש רק אם המעשה חגיגי; הכרזה על הצוואה נעשית כנגד החוק במעשה עצמו (זה הכרחי בנישואין ובחתימת צוואות, בין היתר).
במקרים מסוימים ישנם יוצאים מן הכלל, שאפילו אם התקיימו הדרישות הבסיסיות שהוזכרו לעיל, עלולים להפוך את המעשה לחוק. הם נכללים במחוקק של כל מדינה ובכל אחד מהם יש מאפיינים שונים. בכל מקרה, רובם מציינים כי לצורך מעשה כדי להיות תקף יש צורך בהסכמה והחפץ(חיוני לקיום חוזה) וניתן להכריז עליו כחוק אם הוכח כושרם של חלק מגורמי החתימה, אם החפץ שמככב בו אינו חוקי או אם יש שינוי כלשהו בחוזה האמור הנוגד את החוקים. אם אין מכשולים לביצוע החוזה, אז נחתם המעשה המשפטי המחייב את שני הצדדים לעמוד במה שנחתם תוך הנחת ההשלכות שעלולות להיווצר בגלל אופי המעשה החתום, בהתאם לחוק לפיו מגן.