כוח היא מילה הנגזרת מהמילה הלטינית fortĭa המתייחסת לחוסן ולמרץ לגרום לתנועה בחפץ או בהוויה שיש לה משקל או הגורמת מידה מסוימת של התנגדות; המרץ לשאת דחיפה או משקל; המצב החזק ביותר של משהו; הפעולה שיכולה לשנות את מצב המנוחה או התנועה של הגוף; המצב הטבעי של הדברים; או פעולה של אילוץ נושא לבצע פעולה מסוימת.
במקרה של המונח המגנטי, עלינו לקבוע כי מקורו האטימולוגי נמצא ביוונית וביתר דיוק במילה magnetikos, שניתן להגדיר אותה "יחסית למגנט". וזה שהוא מורכב מסכום המילה מגנטים שהיא שם נרדף ל"מגנט ", והסיומת - ico המקבילה ל" יחסית ".
מגנטי מצידו הוא זה ששייך למגנטיות או קשור אליו או שיש לו תכונות של מגנט. מגנטיות היא הכוח האטרקטיבי שמפעיל מגנט על ברזל או פלדה, ואילו מגנט הוא מינרל המפגיש בין שתי תחמוצות ברזל ובעלות יכולות מגנטיות אלה.
הגדרת הכוח המגנטי מתייחסת, אם כן, למימד הכוחות האלקטרומגנטיים הקשורים לחלוקת המטענים שנמצאים בתנועה. כוחות אלה מתעוררים כאשר חלקיקים טעונים נעים, כמו אלקטרונים. במקרה של מגנטים, התנועה מייצרת קווי שדה מגנטי היוצאים ונכנסים לגוף מחדש, ויוצרים מגנטיות.
הכוח המגנטי מופנה מקוטב אחד למשנהו. כל עמוד הוא נקודה שבה קווי הכוח המגנטי מתכנסים. לכן כששני מגנטים מתאחדים, כוח זה מייצר משיכה ביניהם כל עוד הקטבים מנוגדים זה לזה. מצד שני, אם לקטבים יש את אותה קוטביות, כוח המגנטיות יגרום למגנטים אלה לדחות זה את זה.
לפיכך, סינתזציה והבהרת האמור לעיל, כשמדברים על כוח מגנטי עלינו להבהיר כי ישנם שני סוגים מובחנים בבירור. לפיכך, מלכתחילה יש מה שמכונה הכוח המגנטי על מוליך ובמקום השני אנו מוצאים את הכוח המגנטי בין מגנטים.
בסוג הראשון המצוטט אנו נתקלים גם בקיומם של שתי גרסאות בתוכה והבדל זה מבוסס על צורתו המישורית או לא של המוליך, שהוא החוט או החוט שדרכו מסתובב הזרם החשמלי.
דוגמה לכוח מגנטי נמצאת במצפן, שמחט המגנטית שלו מצביעה תמיד על צפון מגנטי.
כל האמור לעיל מוביל אותנו להבהיר את קיומם של יצירות, מושגים ומחקרים שונים כמו חוק הכוח הידוע של לורנץ. זה מוגדר ככוח שמופעל על ידי שדה אלקטרומגנטי, שבתורו מקבל זרם חשמלי או חלקיק טעון.
לכוח הנ"ל יש כמה וריאנטים כמו הקלאסיים או האלטרנטיבות, שבתוכם אנו מוצאים את מה שמכונה כוח הטנסור ואת האינטגרל.