אִגְרוֹנוּת היא הטכניקה המאפשרת מילוני הרכב או לקסיקונים. המושג משמש גם לשם שמות ענף הבלשנות המוקדש לניתוח התיאוריות התומכות בפיתוח מילון.
בסופו של דבר ניתן לומר שלקסיקוגרפיה היא המשמעת שאחראית על יצירתם של המילונים ועל לימודם הביקורתי. מילון, בתורו, הוא אוסף מסודר של מונחים או ביטויים, השייכים לשפה או לנושא מסוים. פרסומים אלה, הניתנים להדפסה או אלקטרונית, מציגים את ההסבר או ההגדרה של כל אחת מהרישומים שלהם, משימה שהובלו על ידי מומחים בלקסיקוגרפיה.
חשוב לא לבלבל בין הלקסיקוגרפיה לבין הלקסיקולוגיה. רעיון אחרון זה מתייחס באופן ספציפי לחקר יחידות לקסיקליות ולקשרים השיטתיים הנוצרים ביניהם. לעיתים קרובות נאמר כי הלקסיקוגרפיה מכוונת לאסוף ולהסביר מילים במובן הרחב, ואילו הלקסיקולוגיה מבקשת להעמיק את ההסברים הללו.
מקורות הלקסיקוגרפיה מתוארכים למאה ה -3 לפני הספירה. מסמך המציג מילון המונחים המשמשים אודיסיאה ואת האיליאדה, שתי יצירות המיוחסות הומר, תאריכים מאותה תקופה. עבודה זו נחשבת כמקדימה ליישום הלקסיקוגרפיה.
זה היה בתקופת ימי הביניים שהלקסיקוגרפיה קיבלה דחיפה רבה מהצורך להעביר ידע. המשמעת, במסגרת זו, נעשתה שימושית יותר ואפילו ההסברים שמתווספים בשולי הטקסטים החלו להיות תכופים.