מי שהוא כינוי בלתי מוגדר שמשמש לציון נושא לא מדויק, מבלי להתייחס לאדם ספציפי. ניתן להציב את הכינוי הזה לפני או אחרי הפועל.
לדוגמא: "מי שעבר במגירה שלי הולך לשלם על זה" , "הם אומרים שמי ששותה מים מהמזרקה הזו, מחלים מייד את הנוער" , "קמע זה מעניק כוח בלתי מוגבל למי להחזיק אותו " .
כפי שניתן לראות בדוגמאות אלה, לא ניתן לזהות את הכינוי שמאפשר לתת שם לאדם שמסיבה כלשהי לא ניתן לזהות אותו. במקרה הראשון, בעל המגירה שנבדקה מאיים על האחראי למעשה, אדם שטרם זוהה. השימוש בכינוי הוא מעיד על כך שלא אכפת לו מי זה: בכל מקרה יעניש אותו.
ב דוגמא של מעיין הנעורים, ומי שאומר כי כוח הקסם אינו מפלה: מי ששותה מים שלה יקבל את היתרון. ניתן לומר את אותו הדבר לדוגמא של הקמע.
קח את המקרה של מאמן קבוצת הכדורגל שאומר: "מי שהקדמה ששכר המועדון הוא, הוא יצטרך לעבוד קשה באימונים אם הוא רוצה לשחק בקבוצה הזו . " בביטוי זה המנהל הטכני מזהיר כי לא משנה איזה שחקן יתקבל לעבודה: מי שלא יהיה, עליו לעמוד בכללי הקבוצה ולחתור להרוויח מקום. המקרה היה שונה אם המאמן היה אומר: "אם גומז יתקבל לעבודה על ידי המועדון, הוא ללא ספק ישחק בכל המשחקים . "
טעות נפוצה מאוד בכתיבת הכינוי מי שיהיה להפריד אותו לשני חלקים, "מי" ו- "מי". זוהי תופעה המתרחשת עם מילים רבות אחרות, ויכולה ליצור בלבול, אם כי הדבר החמור ביותר הוא חוסר ההבנה שהיא מציינת מצד מי שמבצע אותה. כתיבת מונח זה בשני חלקים מראה שאיננו מבינים באיזה סוג מילה מדובר, ועל כן מה תפקידו בהקשרו.
ההשלכות של אי ידיעת המילים והפונקציות של מילה במדויק הן בעיקרון שלוש: אי היכולת לנצל את כל האפשרויות שהיא מציעה לנו כשמשתמשות בהן במשפט; להעביר הודעות מבלבלות או לא נכונות, שהובילו לאי הבנה מצד בני השיח; פרשנות שגויה של הודעות מאנשים אחרים בהן משתמשים באותה מילה.
פיתוח היכולות הקוגניטיביות שלנו, אלו שקשורות לעיבוד המידע העולה מהסביבה שלנו, עובר שלבים שונים לאורך הצמיחה שלנו. בהתחלה, הדבר הרגיל הוא שאנחנו מתחשבים רק בכל מה שאנחנו יכולים לראות, להריח, לגעת, לשמוע ולטעום סביבנו; במילים אחרות, אנחנו מתחילים להיות מודעים למה שאנחנו יכולים לתפוס באמצעות החושים שלנו.
עם זאת, במוקדם או במאוחר אנו נהיים מסוגלים לעבד נתונים דו משמעיים, לחשוב במושגים מופשטים, להציב כנושא ישות שמעולם לא ראינו, או שאיננו יודעים אם הם קיימים; זה שם כאשר השימוש במונח מי שמתחיל להתרחש, כדי לתאר את אלה שאולי איננו מכירים, אם כי עם תכונות של יצורים אמיתיים, בהנחה שיש להם עיניים, זרועות, שהולכים ומדברים, למשל.