הקונספט של חדר מתים מקורו האטימולוגי שלה בשפה הצרפתית. המונח מתייחס למקום המיועד לאחסון גוויות לפני קבורתם או שריפתם.
זהו מקום בקירור כך שהגופות לא ייפגמו בזמן שמתבצעת חקירה שיפוטית או סוג כלשהו של מחקר מדעי. הנהלים אלה פירושם שלא ניתן להעביר את השרידים לבית הקברות במונחים הרגילים, ולכן יש צורך להישאר בחדר המתים.
חדר המתים ממוקם לרוב בתוך בית חולים, אם כי הוא יכול גם לתפקד בבניין אחר. פעמים רבות נלקחת גופה לחדר המתים לצורך נתיחה שלאחר המוות כדי לקבוע את סיבות המוות של האדם.
כאשר נמצא אלמוני מת, מקובל שנשלח לחדר המתים עד שיידע מיהו. מי שיכול היה להכיר את זהותו של המנוח צריך לפנות לחדר המתים בכדי להכיר בכך.
נניח שגבר בן 46 נפטר בתאונת דרכים. מכיוון שאין לו שום תיעוד והעדים לאירוע אינם מכירים אותו, לא ניתן לזהות את הנושא ולכן הוא מובא לחדר מתים. מספר שעות לאחר מכן, אישה שדיווחה על היעלמות בעלה מתבקשת ללכת לחדר המתים כדי לנסות להכיר את הקורבן שמת בתאונה. כשהיא רואה את הגופה, הגברת הזו מזהה אותה.
בהתאם לקירור הקיים בחדר המתים, הגוויות מתפרקות במהירות פחות או יותר. בחדר בטמפרטורה של עד 4 מעלות צלזיוס, גוף יכול להישאר מספר שבועות עם פירוק שמתפתח באטיות אך ברציפות. אם הטמפרטורה מופחתת ל -10 מעלות צלזיוס או פחות, הריחוק מוגבל מאוד.