ייצור הוא מוצר שנעשה באופן ידני או עם העזרה של מחשב. באופן כללי, המונח מתייחס לתוצאה של תהליך תעשייתי המאפשר להפוך חומר גלם למאמר שכבר מיוצר או מוגמר.
עבור הייצור של ייצור, נהוג כי שורה של צעדים היא הכרחית. הכל מתחיל בהשגת חומר הגלם מהסביבה הטבעית שלו ומסתיים כאשר המוצר מוכן לשיווק ו / או לשימוש.
יש לציין כי ניתן לקבץ פעילויות כלכליות לסקטורים. המגזר העיקרי כולל פעילויות אלה הקשורים לאיסוף להפקת משאבים טבעיים, ללא מניפולציה. המגזר המשני, מצידה, מוקדש המעבר בין חומרי הגלם חילוץ על ידי המגזר העיקרי. משמעות הדבר היא כי הייצור נכלל במגזר המשני. לבסוף, המגזר השלילי נוצר עם שירותים שאינם מייצרים או משנים סחורה חומרית.
הדבר הרגיל, בקיצור, הוא שהייצור נחשב כתוצאה מהתהליך התעשייתי המאפשר להמיר חומרי גלם לתוצר מוגמר, שמשמשים אליו מקורות אנרגיה ומכונות בנוסף לעבודה אנושית.
בואו ניקח את המקרה של מפעל שמוקדש לייצור סוודרים (סוודרים או סוודרים) עם צמר כבשים. כל בגד הוא ייצור שנוצר מבד צמר ותהליכים אחרים, כמו צביעה. גזירת כבשים לקבלת צמר היא פעילות של המגזר הראשוני; הפקת הסוודרים כייצור שייכת למגזר המשני.
מכיוון שהתחרות בענף כיום גבוהה ואגרסיבית בהרבה מבעבר, טקטיקות ואסטרטגיות חדשות הפכו נחוצות בכדי להשיג מידת נראות מספקת ובכך להגדיל את הפרודוקטיביות.
יש ליישם פתרונות אלה בכל תחומי הייצור, החל מהמפעלים עצמם לסביבות האחסון וכלה בפעילות שטח. למותר לציין כי הזמן האידיאלי ליישם אותם הוא לפני תחילת הפעילות, כך שהחברה נשענת על בסיס איתן ועם חזון מוגדר היטב; עם זאת, בפועל מקובל להם להסתגל לאופן עבודה מיושן על מנת לייעל תהליכים.
מטרה נוספת של טקטיקות ייעול בייצור צריכה להיות לתת ללקוחות יותר ממה שהם מצפים. לשם כך הם יכולים לעשות שימוש בכלים שונים המאפשרים להם לשפר את איכות השירותים שלהם על ידי מתן ראות בשטח, מוצרים, נכסים ולקוחות.
סוף סוף הגיע הזמן לאחסן את מוצרי הייצור, שלב חשוב או חשוב יותר מקודמו. המטרה שעל כל חברה צריכה להיות היא להפוך את המרחב הזה לחכם ככל האפשר, לשלב את שרשרת האספקה לביצוע הזמנות בדינמיות ולהגדיל את הרווחים עם פחות צורך להשקיע זמן וכסף בהכנתם.
הנקודות לביצוע מיטוב של המחסן הן קבלה, העמסה, הכנה ובחירה, בין היתר. לפיכך, לא רק משפרת את הציות לכללים אלא ניתן לקבל החלטות חשובות בזמן.