הוא ידוע בתור ברזולוציה של כישלון, ההחלטה או הצו כי מונפקת על ידי רשות. שיפוטית מצידה היא מה שקשור ליישום החוקים והתפתחות משפט.
הכרעה שיפוטית, ולכן, היא דעה שהוציאה בית משפט לעמידת סדר עם מידה או לפתור בקשה מאחד הצדדים המעורבים בסכסוך. במסגרת הליך שיפוטי, החלטה יכולה לתפקד כפעולת פיתוח, צו או כמסקנה.
להחלטת בית המשפט להיות תקף, הוא חייב לכבד מסוימים רשמי דרישות ו בעיות. ככלל, יש לכלול בהחלטה את מקום ותאריך ההנפקה, שמות וחתימות השופטים שהוציאו אותה ופיתוח ההחלטה.
ניתן לסווג החלטות שיפוטיות בדרכים שונות בהתאם למקרה בהן הן מבוטאות, לעניין עוסק בהן או טיבן. מכונית, למשל, היא החלטה שיפוטית מערב פסיקת שופטים על בקשה מן הגורמים הקשורים בהליך השיפוטי.
בנוסף לצו עלינו להדגיש כי ישנם שני סוגים נוספים של החלטות שיפוטיות כגון אלה:
-ההוראות הן אותן החלטות שקיבל השופט ואשר מתייחסות לנושאים פרוצדורליים הזקוקים להחלטה שיפוטית בהתאם לקבוע על ידי חוֹק.
המשפטים, שאנו יכולים לומר הם הסוג הנפוץ ביותר של החלטה שיפוטית וכי, בערכאה ראשונה או שנייה, הוא מתבצע על מנת להיות מסוגל לסיים הליך וברגע שהתהליך הרגיל הסתיים, הנוהל הקבוע על פי חוק.
משפט הוא גם החלטה שיפוטית. במקרה זה, ההחלטה מסיימת התדיינות משפטית או בית משפט. מה שעושה משפט הוא להכיר בזכותו של אחד הצדדים ולחייב את הצד השני לעמוד בדברים שנאמרו.
אם ננקוט משפט בגין רצח, גזר הדין הוא ההחלטה השיפוטית שמרשיעה או מזכה את הנאשם. כאשר הנאשם נמצא אשם, גזר הדין קובע את העונש שיש לרצות.
כל זאת מבלי להתעלם מהעובדה שאפשר לדבר גם על שני אופנים אחרים: -
החלטות שיפוטיות סופיות, שהן אלה איתן אין אפשרות להציג ערעור כלשהו, לא מכיוון שהחוק קובע זאת או בגלל, כן, מקרה זה היה צפוי מראש, אך חריגה מהזמן או המועד שנקבעו לכך ואף אחד מהצדדים המעורבים בתהליך לא עשה זאת.
- החלטות סופיות סופיות, האחראיות לשים קץ למה שמכונה הערכאה הראשונה ואשר ממשיכות להחליט על המשאבים שהוגשו לפניהם, תוך עמידה בדרישות החוקיות לכך וגם עם המועדים שנקבעו.
איננו יכולים להתעלם מכך שפקידים בבתי משפט יכולים לבצע שני סוגים של החלטות שיפוטיות: הליכים וגזרות. האחרונים מבוצעים כאשר יש להם את הסמכות הבלעדית להמשיך להפסיק את ההליך, לאחר שהתביעה הוענקה לטיפול, או כאשר נקבע כי הדבר נחוץ.