סחר בסמים הוא סחר בלתי חוקי של סמים רעילים בכמויות גדולות. התהליך (שמתחיל בטיפוח החומרים, ממשיך בייצור, ומסתיים בהפצה ובמכירה) מתבצע לרוב על ידי ארגונים לא חוקיים שונים (המכונים קרטלים ) המתמחים בחלקים שונים של השרשרת.
הקבוצות הגדולות בסחר בסמים נוטות להיות בעלות נוכחות בינלאומית וכוחן דומה לזה של ממשלה. לחבריה נשק מסוכן ומנהיגיו מטפלים בסכומי עתק.
מעמדם הבלתי חוקי של סמים גורם להם לרכוש ערך כלכלי רב. מצד שני, ידוע שאנשים הסובלים מהתמכרות אינם יודעים גבולות כאשר הם חשים צורך לצרוך. בשילוב גורמים אלה עם העוני של מכורים רבים, קל להבין כי סחר בסמים הוא עסק משתלם וגם מסוכן.
יש לציין כי לא במקרה קוקאין והרואין, בין היתר, אינם חוקיים, מכיוון שחומר מסוג זה מייצר נזק חמור מאוד ובלתי הפיך לצרכן. מצד שני, צריכתו גוררת לעתים קרובות אלימות, מניעה פשע ומותירה מספר רב של אנשים מחוץ למערכת החברתית.
רוב החקיקה הבינלאומית, ולכן, אוסר על ייצור, הפצה ומכירה של תרופות, למעט אלה המשמשים למטרות טיפוליות של כמה חומרים נסבלים ברמה החברתית (כגון אלכוהול ו טבק).. באופן כללי הצרכנים אינם נענשים, מכיוון שהם אנשים חולים הזקוקים לעזרה להחלמתם.
מה שנקרא מדינות העולם השלישי, הממוקמות באמריקה הלטינית ו אסיה, הם בדרך כלל תרופה מפיקות, בעוד שווקי הצרכן העיקריים נמצאים בארצות הברית ו אירופה.
מלחמת האופיום הראשונה
מקורותיה של מלחמה זו נעוצים באסטרטגיה שפיתחה המערב לסחר עם סין: לאור המחסור במוצרים שיעניינו את הקונים המזרחיים, החליטו בריטניה, צרפת וארצות הברית (בין מדינות אחרות) להציע להם חומרים ממכרים; זה הביא למשבר בכלכלת העם הסיני, מכיוון שרבים מתושביו החלו להשקיע יותר ממחצית הכנסותיהם ברכישת תרופות אלה.
כאשר ניסה להחזיר את השליטה, אסר קיסר סין את צריכת האופיום על אדמתו והרחיק את הספקים הבריטים, שממשלתם שלחה את צבאה הימי למזרח, באופן מיידי וצפוי; באמצעות התקפותיהם, הם ניסו להפחיד את הסינים כדי לאלץ אותם לקנות את המוצר שלהם.
בהתחשב בנחיתות הצבא הסיני בהשוואה לזו של אויבו, לתוצאה של העימות לא היה סוף מפתיע: סין נאלצה להיכנע לבריטניה ולחתום על חוזה הננקינג, תוך התחלת מערכת יחסים חדשה בין שתי המדינות.
אמנה של ננקינג ( בירת דרום ), אשר נחתם בשנת 1842, מחויבת סין לוותר האי הונג קונג לבריטים לפתוח אזורים ונמלה לסחר בין שתי המדינות. ביחס לאובדן השטח, מאה וחצי לאחר מכן, בשנת 1997, הפכה הונג קונג לחלק מהמדינה המזרחית.