מונח יווני הפך, בלטינית, לפרודיה . ההתפתחות אטימולוגי ולבסוף נגזרה ב הפרוזודיה, מושג שלנו השפה המשמשת שם הסניף של דקדוק ב אחראי ההטעמה ו ההגייה. פרוזודיה, אם כן, בודקת מאפיינים פונטיים, צלילים ומבטאים. מושא המחקר שלה הוא ביטוי של מילים, ניתוח הטעמה המקומית ואת האינטונציה הכללית של הביטוי.
בשלב זה כדאי להבהיר. דקדוק הוא חקר האלמנטים השונים המרכיבים את השפה ואת שילוביהם.
במסגרת תחום זה נמצאת הדקדוק של האורליות המכונה גם פרודיה, הכוללת את כל מה שקשור לחקר הצלילים בבלשנות; כלומר, אופן ההתארגנות של החוט הפוני באמצעות מנגנונים שונים שבלעדיהם אי אפשר היה לפלוט ביטוי קוהרנטי או מובן מבחינה קולנית. האלמנטים העל-מגזריים העל-כאלו אינם קישוטים פשוטים, הם העמודים התומכים בכל האמירה ומארגן את הצלילים כך שהפליטה שלהם תהיה נזלית והגיונית.
טבע הפרוזודית לא כולל רק את הסדר הצליל של ההברות אלא גם כי הוא מכיל שפע של בלשנות חברתי, רגשי ומידע ניב המאפשר לאנשים להבין הודעה בטוחה מופנה אלינו.
כמה מהנושאים שמנותחים בפרודיה הם משך המשפט בזמן, מספר ההברות המהוות חלק מהאינטונציה ומהירות הדיבור. עם זאת, יש להזכיר כי חשוב לזכור כי האלמנטים הפרוזודיים אינם רק חשובים מאוד בארגון הנאום, אלא גם בקבלת הפנים והפרשנות העשויה ממנו.
באמצעות פרודיה אפילו מועברים רגשות. זה מתאפשר הודות לשילוב של אינטונציה, מתח, קצב ואת הפסקות שמרכיב את הפרוזודיה. לפי אופן הטיפול בתופעות הפרוזודיות הללו, הבנת הנאום תהיה פחות או יותר פשוטה מצד המאזין.
אינטונציה ועוצמה כשמדברים
יחד עם זאת, המילים מקושרות זו לזו, לכן האינטונציה העולה או היורדת תלויה אם המשפט מסתיים או לא בסוף אותה מילה; הגובה הוא אינדיקציה לכך שהמשפט אינו שלם וירידתו, השלמת גזר הדין.
עם כל זה ניתן לומר כי פרודיה לא כוללת רק את הכללים הקשורים לסדר ההברות אלא גם את המשמעות שיש להם והמנגנונים המקושרים אליו. מסיבה זו, בכל פעם שאנחנו שומעים מסר, אנו מסוגלים להרגיש בנפרד מהצלילים ומשמעות המילים, הקצב, האינטנסיביות, ההפסקות וכל מה שזר למילים ויש לו יותר קשר להקשר מאשר עם הטקסט עצמו; זה אפשרי בזכות קיומה של פרודיה.
יש לציין כי פרודיה נוטה להיות קשורה קשר הדוק לתקשורת לא מילולית. אם אדם, כשהוא מדבר, מעלה את נימת קולו, סביר מאוד שהוא גם עושה תנועה מסוימת עם גבותיו. אפוא, הנאום שלו יתגבש על ידי דבריו ואיך שהוא אומר זאת, תוך התחשבות במחוותיו ובתנוחת גופו.