המשאבים הם מוצרים או חומרי גלם אשר יש קרוב משפחה ערך מסוים מטרה. בדרך זו משאב יכול לספק צרכים מסוימים או להתקיים. מינרלים, ומצד שני, הוא חומר אנאורגני נמצא בקרום כדור הארץ.
מחצבים בסופו מורכב מינרלים אלה מנוצלים לכל מטרה. תעשיית מוקדש המיצוי והעיבוד של משאבי מינרלים נקראת כרייה.
כרייה קיימת מאז התקופות הפרה-היסטוריות, מאז שגילה האדם מוקדם מאוד את חשיבות המינרלים לביצוע פעילויות שונות. הרלוונטיות של משאבי מינרלים בהתפתחות שלנו נעוצה בעובדה שהם מאפשרים סיפוק של מספר גדול של צרכים ומייצרים, בתורם, משאבים כלכליים בעלי ערך.
לגבי סיווגו, הוא מתבצע תוך התחשבות בערכו הכלכלי ובוודאות הגיאולוגית שלו. באופן כללי ניתן להבחין בין הקבוצות הבאות:
* תופעות מינרליות: הם לא תמיד מעוניינים ברמה כלכלית, אם כי הם יכולים להיות ברמה גיאולוגית;
* משאבי כרייה: הם מציגים פוטנציאל מסוים ביחס לערכם הכלכלי, שעבורם הם מופקים;
* מאגרי מינרלים: הם מכונים גם עתודות עפרות (זהו מינרל שניתן לחלץ אותו מרכיב כימי, בדרך כלל מתכות) ומיצויו מועיל, כמו גם חוקי וטכנולוגי בר ביצוע.
בתוך קבוצת משאבי הכרייה, בתורו, ניתן להבחין בין משאבים:
* מוכחים: הם אותם התרחשויות מינרליות שחשובות כלכלית ואשר מהן התקבלו דגימות בשוחות, בארות, מוצאים או קידוחים, למשל עד לנקודה בה ניתן להעריך אמינות למדי של דרגתו, תכולת המתכת, הטונוס, הצורה, כמו גם המאפיינים הגופניים והצפיפות שלה;
* נמדד: אלה הם משאבים מוכחים שנדגמו שהוכרזו כאומדן מקובל . במילים אחרות, אדם מוסמך, מושג אשר בהקשר זה ובהתאם לתקנות הכרייה מתייחס לרוב לאיש מקצוע בגיאולוגיה, מבצע דגימה שנייה כדי לאמת את המאפיינים שניתחו בעבר.
עם זאת, לניצול משאבי המינרלים עלולות להיות השלכות שליליות. כאשר כרייה אינה נשלטת ביעילות, מדובר בפעילות המסוגלת לגרום נזק רב לכוכב הלכת ולזהם אותו.
המשמעות היא שלמרות שכרייה היא המקור העיקרי לעושר בערים ובמדינות רבות, יש קבוצות שמתנגדות לפעילות זו בגלל הסיכונים שלה. מיצוי משאבי מינרלים יכול לזהם את המים, להרוס רכסי הרים או להוביל להיעלמות יער, למשל.
מי שעובד במכרות כדי להפיק משאבים מינרליים, לעומת זאת, נוטה לעבוד בתנאים לא סניטריים ונאלץ להתמודד עם מצבים מסוכנים על בסיס יומיומי מכיוון שהם עובדים, פעמים רבות, מתחת לאדמה.
באופן כללי, הסוגים הבאים של הסיכונים מוכרים בכרייה: גופני הכולל פגיעות טראומטיות, חירשות, סרטן עור והשלכות לחץ ברומטרי גבוה, לחות וחום, האופייניים לעבודה זו; כימיקלים, שניתנים לחשיפה לאבק פחם, אסבסט, סיליקה גבישית, חלקיקי דיזל וגזים כמו פחמן דו חמצני ומתאן; ביולוגי, עם חומרים זיהומיים כמו הבצילוס בפקעת ולגיונלה; ארגונומי, מכיוון שגם כיום רבות מהמשימות הן ידניות וחוזרות על עצמן, העלולות להעמיס על השרירים; פסיכוסוציאלימכיוון שתנאי העבודה הנוראים מביאים להפרעות נפשיות שונות.