בדומה לטיפול בחמצן, הרעיון של טיפול באוזון אינו מופיע במילון של האקדמיה הספרדית המלכותית (RAE). עם זאת, המושג משמש בתחום הרפואה.
טיפול באוזון הוא מונח שנוצר משתי מילים: אוזון (מצב אלוטרופי של חמצן) וטיפול (טיפול שמתבצע כדי להקל או לרפא מחלה, סוג אחר של סוג או הפרעה פסיכולוגית). לפיכך טיפול באוזון הנו הליך המתפתח באמצעות אוזון.
מולקולות אוזון מורכבות משלושה אטומי חמצן. זו הסיבה שהנוסחה הכימית של חומר זה היא O3. כאשר הוא נמצא בלחץ הסביבה וטמפרטורה, זהו גז.
לריפוי באוזון יכול להיות מצוין עבור פתולוגיות שונות כי הגורם לדלקת ואת הכאב. הסיבה לכך היא שאוזון נחשב כנוגד דלקת ומשכך כאבים. יש לו גם תכונות אנטי-ויראליות, אנטיבקטריאליות ונוגדי חמצון.
ישנן שיטות שונות להתפתחות טיפול באוזון, המהווה חלק מתחום הטיפולים האלטרנטיביים. ניתן למרוח אותו בעירוי דרך הווריד (מופק דם מהמטופל, המונזר ואז מוזרק חזרה לווריד); תוך שרירית או תוך שרירית; על ידי איפילציה של פי הטבעת או בנרתיק; כל כך תת עורית; או באמצעות שמן אוזונזי או מים אוזניים. אפשרות נוספת היא להשתמש בשקית שמונחת באזור המטופל ובתוכו מוזרק שילוב של אוזון וחמצן.
חשוב לזכור שטיפול באוזון יכול להיות מסוכן בקרב אנשים הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס, לחץ דם גבוה או בעיות קרישת דם. כמו בכל סוג של טיפול, חיוני שרופא יציין זאת בהתאם לצרכים הספציפיים של האדם.