הרעיון של קסנווביוטיקה נוצר משתי מילים יווניות: קסנו (שניתן לתרגם כ"משונה ") וביו (מקושר ל"חיים"). המושג, בדרך זו, מתייחס לאותם תרכובות שיש להן מבנה כימי שאינו קיים בטבע, אך פותח על ידי האדם במעבדה.
קסנווביוטיקה, אם כן, הם תרכובות סינתטיות. ניתן לומר שמדובר במוצרים כימיים שבני האדם מייצרים למטרות שונות: ניתן לטפל בהם מחומרי הדברה לתרופות המשמשות למטרות טיפוליות. בקיצור, זנוביוטיקה היא תרכובות כימיות שאינן שייכות להרכב הטבעי של יצורים חיים.
למרות שקסנוביוטיקה יכולה להתפרק באמצעות חמצון או קרינת שמש, למשל, המאפיינים הלא שגרתיים שלהם גורמים כי במקרים מסוימים הם נשארים ללא שינוי במשך תקופות ארוכות מאוד. לפיכך, בהתחשב בחוסר האפשרות של השפלה ביולוגית, קסנוביוטיקה רבים מזהמים מאוד.
חשוב לזכור כי קסנוביוטיקה נוטה לייצר השלכות אצל יצורים חיים, מעבר לרמות הרעלנות השונות שהם עשויים להוות.
נתונים אחרים המעניינים אודות קסנוביוטיקה הם הבאים:
ככלל, הם הופיעו בחיינו ועוצבו במאה האחרונה.
כשיש להם המוזרות שהם יכולים להישאר ללא שינוי לאורך זמן, הם נקראים סלידה. מאפיין זה שיש להם נובע מהעובדה שיש להם מבנה כימי יציב ביותר.
ככלל, יש להם מבנה לא קוטבי.
-בנוגע לזו-זרעים פופולריים ביותר, שנמצאים הכי הרבה בחיינו והצליחו להתפתח הכי הרבה בשנים האחרונות הם חומרי הדברה. אלה, כפי ששמם מרמז, הם התרכובות והחומרים שנועדו למנוע, לשלוט או להילחם במזיקים. בדרך זו, מה שהם עושים זה להגן על האדם, על בעלי החיים ועל הסביבה בכלל.
- ברמה הבריאותית, קסנוביוטיקה, שהם תרופות ומשמשים לטיפול במחלות קשות כמו סרטן, רלוונטיות במיוחד.
- אפילו כנשק ניתן להשתמש במתחמים האלה שמעסיקים אותנו. זה יהיה המקרה, למשל, לזה המכונה סררין. זהו תרכובת מסוג אורגנופוספט הדומה לקוטלי חרקים והדברה, שהוא רעיל ביותר ומופץ ברחבי הסביבה, דרך האוויר. יש לו את המוזרויות כי אין לו גם צבע או ריח. עד כדי כך שכבר בסכסוך כלשהו הוא שימש כנשק כימי. וזה שמי שבא איתו במגע מתחיל לסבול מראייה מטושטשת, הקאות, עיניים דומעות, קצב לב מוגבר…
קסנו-ביוטיות מסוימות, כמו תרופות המשמשות ברמה הווטרינרית או חומרי הדברה, יכולות להופיע בייצור מזונות מסוימים. במקרה זה, מדובר במזהמים המשפיעים על חלב ומוצרים אחרים, אשר לרוב לא ניתן לחסלם על ידי פעולה תעשייתית. לכן מקובל שמדינות קובעות תקנות המגבילות את נוכחותם של שאריות במזון, ומונעות שיווק כאשר חורגות ממותגים מסוימים. בנוסף, בקרות נקבעות בשלבי הייצור הראשונים.