המונח הלטיני profusus הפך, ב שלנו השפה, שם התואר הפזרני. מושג זה משמש בכדי לסייג את מה שהוא גדול, רב, שופע או שופע.
לדוגמא: "החיה רצה והסתתרה בעצים המפוזרים" , "כשנוצרה היא החלה לדמם בשפע" , "הזעת פשרות היא אחד התסמינים של מחלה זו" .
לפיכך רווחה היא דבר שמופיע במספרים גדולים או בכמויות גדולות. קח את המקרה של חקירה שחושפת מקרה של שחיתות. אם תוצאות החקירה הזו מופצות בשמונה עיתונים, שבעה מגזינים, שמונה ערוצי טלוויזיה, ארבע עשרה תחנות רדיו, ועשרות אתרי אינטרנט, ניתן לומר כי הנושא הופץ באופן נרחב.
זה היה שונה אם המחקר המדובר כמעט ולא היה מוזכר בעיתון. במקרה כזה, הפצת היצירה תהיה מוגבלת מאוד, כלומר לא פזרנית כלל.
דוגמה נוספת לתפיסה זו ניתן למצוא אם ננתח את כמות המיץ שניתן להשיג מפרי. אם על ידי סחיטת תפוז בודד אנו מצליחים למלא שתי כוסות במיץ, אנו יכולים לאשר כי הפירות האמורים נתנו מיץ בשפע. זה לא מקובל שעל ידי סחיטת תפוז בודד ניתן להשלים שתי כוסות, ומסיבה זו פזרנות מתייחסת לכמות יוצאת דופן.
פרופוזה הוא גם שמה של חברה מקסיקנית, שבסיסה במדינת מיוקאקן, המוקדשת לייצור מוצרים המבוססים על פירות וירקות, עם היסטוריה של שלושה עשורים וחצי.
הזעה מרובה
חשוב לציין כי הזעה היא מנגנון טבעי המסייע לשמור על קור רוח של הגוף, וכי הוא מתרחש בעוצמה גבוהה יותר בטמפרטורות חמות, תוך כדי פעילות גופנית או בעיצומם של מצבים מתוחים, בהם אנו מתביישים, עצבניים או חוששים. הזעה רווחת, מצידה, אינה זקוקה לאף אחד מהגורמים הללו.
נראה כי אחת מנקודות המפתח ברמה הפיזיולוגית היא מידת הפעילות של בלוטות הזיעה, אשר במקרה זה מוגזמת. כאשר נראה הזעה מרובה בבתי השחי, הידיים והרגליים, זה נקרא הזעת יתר ראשונית או מוקדית. כצפוי, למצב זה השפעה חזקה ברמה הרגשית, מכיוון שהוא מונע התפתחות של חיים חברתיים תקינים, כל זאת מבלי לשכוח את הטרדות שהוא גורם ברמה הפיזית.
לגבי הגורמים לכך, בדרך כלל לא קל למצוא אותם; נהפוך הוא, הכל מצביע על כך שמדובר במצב תורשתי. לפעמים זה מתרחש כתוצאה מהפרעה אחרת; במקרה זה זה ידוע בשם הזעת יתר משנית וניתן לראות אותו באזור מסוים או בכל הגוף. חלק מהבעיות שיכולות להוביל להזעת יתר משנית הן:
* אקרומגליה (מחלה כרונית הנובעת מפגיעה בבלוטת יותרת המוח וגורמת לעלייה בגודל האף, הלסתות, כפות הרגליים והידיים);
* סרטן;
* הפרעות חרדה;
* תסמונת קרצינואיד (גידולים במעי הגס, במעי הדק, צינורות הסימפונות או בנספח);
* יתר של בלוטת התריס;
* מחלת פרקינסון;
* תאונה לב וכלי דם;
* פגיעה בעמוד השדרה;
* זיהומים כמו שחפת;
* גיל המעבר.
ביחס לטיפולים אפשריים נגד הזעה מרובה, בדרך כלל מציינים מוצרים נוגדי-נפט בשילוב עם דאודורנטים, תרופות להפחתת הגירוי של בלוטות הזיעה, בוטוקס (לטיפול באזור בית השחי), יונטופורזה (מורכבת משימוש בחשמל ל כבה באופן זמני את בלוטות הזיעה).