לפני שנכנס להגדרה מלאה של המילה אלקטרונים, חשוב מאוד שנקבע את מקורה האטימולוגי. באופן ספציפי, אנו יכולים לקבוע שמקורו במונח היווני אלקטרונית שפירושו "ענבר".
החלקיק החיוני הקל ביותר המרכיב אטום ויש לו את המטען הנמוך ביותר האפשרי מבחינת חשמל שלילי מכונה אלקטרון. זהו אלמנט תת-אטומי הנמצא סביב גרעין אטום, מורכב ניטרונים ו פרוטונים.
האלקטרונים אחראים לבסס את האטרקציות הקיימות בין האטומים ומייצרים באמצעות תנועתם זרם חשמלי ברוב המתכות. הם הוזהרו על ידי הפיזיקאי הבריטי ג'וזף ג'ון תומסון (1856 - 1906), אם כי קיומם כבר הוצב על ידי המדען ג'ורג 'ג'ונסטון סטוני (1826 - 1911).
האחרון, פיזיקאי ומתמטיקאי ממוצא אירי שנולד באוקלי פארק בשנת 1826, הוא זה שנחשב לאדם שטבע את המונח אלקטרונים. בנוסף לעובדה זו, הוא נפל בהיסטוריה כאחד המדענים החשובים בזכות עבודתו על מבנה החומר ומספרו של אבוגדרו, שהקנו לו את פרס נובל היוקרתי.
מסת האלקטרון קטנה פי 1,800 ממסת הפרוטון. למרות שאלקטרונים הם בדרך כלל חלק מהאטומים, ישנם אלקטרונים היוצרים קורות בוואקום או הנעים באופן עצמאי דרך החומר. אם אלקטרונים נעים מחוץ לאטום, הם יכולים לייצר זרם של חשמל.
עומס סטטי, לעומת זאת, מתעורר כאשר אטום של גוף יש כמות קטנה יותר או גדולה יותר של אלקטרונים כי יש צורך לאזן את המטענים החיוביים של הליבה. אם לאטום יש פחות אלקטרונים, לגוף יש מטען חיובי; אם יש לו פחות, החיוב יהיה שלילי.
תנועת האלקטרונים מאפשרת לנו זרם חשמלי בבתים שלנו. טלוויזיות שפופרות הפולטות קרני קתודה מבוססות, לעומת זאת, על קרן אלקטרונים שמופנית על ידי שדה מגנטי עד שהיא מגיעה למסך הפלואורסצנטי. מוליכים למחצה, מיקרוסקופים אלקטרוניים, טרנזיסטורים ומכונות ריתוך משתמשים גם באלקטרונים.
למרות שהמושג שאנו פונים אליו נראה לנו שהוא רק עמוד יסוד של המדע, עלינו להיות ברורים שהוא אינו כזה, מכיוון שהוא חלק בסיסי מהיום יום שלנו. ודווקא, כאמור, בזכות אלקטרונים יש לנו, למשל, אפשרות ליהנות מהטלוויזיה.
באופן ספציפי, חלקיקים חיוניים אלו הם אחד הצירים המרכזיים שסביבם מסתובבת צינור קרן הקתודה, והוא זה שבטלוויזיה אחראי על התקדמות, דרך שדות מגנטיים, להשפיע על המסך הניאון שנותן לנו את תמונות החדשות., סרט או סדרה שאנו צופים בהם.
מאוד ביחס לטלוויזיה הנזכרת לעיל יש להזכיר שלמונח המדובר היה תפקיד מוביל בתוכנית ילדים על המסך הקטן ששודר בשנות ה -80 וה -90 בספרד. זה היה "כדור הבדולח" בו דמויות המכונות אלקטרונדנדס, שהיו מומחים בתחום האלקטרוניקה, בילו את הקטנטנים בהרפתקאותיהם "הקתודיות".