חשיבה רוחבית ידועה ככזו שמאפשרת לכם לפתור אתגרים ובעיות בצורה מדומיינת. הפסיכולוג המלטזי אדוארד דה בונו היה זה שטבע מושג זה בשנת 1967.
דה בונו הבחין בין חשיבה לוגית (ישירה ולינארית) לחשיבה לרוחב (עקיפה ויצירתית). חשיבה רוחבית כוללת ארגון שונה של תהליכים נפשיים, תוך שימוש בדפוסים יוצאי דופן.
בכך שלא פונה לדרך המסורתית, חשיבה לרוחב מעדיפה חדשנות. המפתח שלה הוא לגשת לבעיות מנקודות מבט שונות כדי למצוא תשובות חדשות.
ישנן מספר אסטרטגיות שיכולות לתרום להתפתחות חשיבה לרוחב. ביטול מאפיינים מסוימים של הבעיה; הגזמה או מתינות של היבט מסוים; חלוקת הבעיה למספר חלקים; והקמת אנלוגיות הן חלק מהמשאבים המוצעים בדרך כלל.
בואו נראה דוגמא לחשיבה לרוחב. נניח שעלינו להשתמש במסננת להובלת מים. כיצד ניתן להשלים את המשימה בהצלחה? חשיבה הגיונית מצביעה על כך שהיינו מאבדים מים דרך החורים במסננת. אך בעזרת חשיבה לרוחב ניתן לענות שאפשר להעביר מים קפואים במסננת ללא בעיות. לפיכך, בזכות החשיבה הרוחבית, אנו מתרחקים מהקונבנציונאלי (חשבו על מים במצב נוזלי) ופתרו את הפאזל.
בוא ניקח מקרה נוסף. לכלב יש חבל באורך שלושה מטרים סביב צווארו ומגיע לעצם שנמצאת עשרים מטרים משם. איך זה אפשרי? לחשיבה הגיונית, אין אפשרות: משהו שנמצא במרחק של מטר וחצי נראה לא נגיש לבעלי החיים. חשיבה רוחבית, לעומת זאת, תצביע על כך שהכלב בעל החבל סביב צווארו, אך החבל אינו קשור בשום מקום.