המילה הלטינית festum היא רבים של festa : מכאן באה המילה פיאסטה. זוהי טקס חברתי, המשותף לקבוצת אנשים, בו אירוע מסוים מסומן כחגיגה. הולדת ו חתונות הן שתי דוגמאות של מקרים שבהם חגג.
העובדה שמסיבה היא טקס, מרמזת על כך שהמשתתפים מאמצים תפקיד לרגל האירוע, בדרך כלל רגוע ובלתי מעצור. המסיבה יכולה לכלול מוזיקה, ריקוד, תלבושות, ואת האוכל.
לכל מסיבה טקסים משלה: בימי הולדת, למשל, מכבדת בדרך כלל הנר אחד או יותר נרות שמונחים על עוגה. הולכי המסיבות מגיעים בינתיים עם מתנות לילד יום ההולדת.
ישנם סוגים רבים של מסיבות ובין הידועים ביותר, בנוסף לאלה שכבר הוזכרו, אנו מוצאים את מה שמכונה מסיבות הפתעה. אלה אלה שקבוצת אנשים מארגנת לחגוג יום הולדת או חדשות טובות לאדם אחר מבלי שהם יודעים זאת כך שיוכלו להיות מופתעים ונרגשים.
באותו אופן, יש גם מסיבות הרווקות או הרווקות. ניתן להגדיר את אלה כאלו המאורגנים לחגוג שגבר או אישה הולכים להינשא. זו הסיבה שקבוצת החברים או המשפחה הקרובה ביותר מכינה ארוחת ערב ושלל פעילויות מהנות לפני יום החתונה. באופן זה, האירוע האמור הופך למסיבה האחרונה שהאדם החוגג חוגג כרווק או רווק.
אנו גם לא יכולים לשכוח את מסיבות התלבושות הידועות. הם מאורגנים כדי לחגוג כל סוג של אירוע ובתוכם האורחים צריכים להיות לבושים כדמויות בדיוניות, בעלי חיים, דמויות היסטוריות… דמיון הוא זה שיקבע את התחפושת שנבחרה על ידי מי שבמקרים מסוימים עליהם לדבוק ב תנאים של חגיגות אלה שיכולים לפעמים להצביע על נושא ספציפי אודות הארון.
באופן זה, למשל, כאשר מסיבות תחפושות מתארגנות לחגיגת ליל כל הקדושים, בלתי נמנע שמי שנכנס אליהם צריך להתלבש כדמויות אימה כמו מכשפות, ערפדים, זומבים, מומיות…
קרנבל הוא גם אחד מהתאריכים האופייניים לחגיגת מסיבת תחפושות.
מספר המעורבים במסיבה משתנה בהתאם לאירוע. יום הולדת יכול לכלול כמה אנשים מאותה קבוצה משפחתית; במקום זאת, ישנם חגים שהם לאומיים המערבים אומה שלמה. בסוג המפלגות האחרון, ניתן לכלול את ההנצחה ליום העצמאות של כל מדינה.
החג הרשמי הוא חג הלאומי שבו המדינה מעורבת בארגון. בדרך זו הממשלה בדרך כלל גוזרת חג כך שאנשים לא יצטרכו לעמוד בהתחייבויות העבודה שלהם ויכולים להצטרף לחגיגות.
יצויין כי הרעיון של המפלגה מזוהה עם כיף ואת השמחה מעבר לאירוע עצמו. זו הסיבה שיש ביטויים כמו "בואו נהיה את המסיבה בשלום" (כשמישהו מתבקש לא לגרום להפרעות או בעיות), המשמשים גם כשלא באמצע חגיגה.