מושג עורך דין מעבידים משמש במקסיקו בהתייחס לתפקיד שממלא רופא או בוגר משפטים. זכור כי עורך דין הוא איש מקצוע שיש לו את הכישורים והתואר הדרושים כדי להגן על אחד הצדדים בהליך שיפוטי או כדי לייעץ לאדם בסוגיות משפטיות.
ניתן לומר כי עורך דין מעסיק הוא זה שמעניק ייעוץ משפטי ללקוחו, אך אינו מייצג אותו במשפט. בדרך זו ניתן להבחין בין עורך הדין המעביד ליועץ המשפטי לממשלה, אשר אכן פועל כעורך דין או נציג משפטי של הלקוח שלו במסגרת הליך.
לפיכך תפקידו של עורך הדין המעסיק מוגבל. עורך הדין של המעביד אינו יכול להופיע בדיון המייצג את הלקוח שלו, והוא גם אינו יכול לחתום על מסמך מטעמו.
בין יכולותיו של עורך הדין המעסיק: קבלת הודעות, הגשת משאבים מסוימים וביצוע פעולות פרוצדוראליות להגנת זכויות הלקוח. מה שאתה לא יכול לעשות זה להאציל סמכויות אלה ליחיד אחר או להחליף את הלקוח שלך.
על מנת שעורך דין ישמש כעורך דין מעסיק, הוא לא רק צריך לקבל את האישור החוקי לעסוק בעריכת דין, אלא עליו לרשום גם את הנתונים האישיים שלו במסמך המהווה הרשאה שהונפקה על ידי הלקוח שלו. אם לא מתקיימות דרישות אלה, עורך הדין המעביד אינו יכול להשתמש בסמכויות התואמות את תפקידו.
חשוב לקבוע שבאותו מסמך בו הלקוח מעניק את הרשאתו לעורך הדין המעביד שלו לממש את הפונקציות התואמות את המקרה, חייבת להיות שורה של נתונים רלוונטיים באמת. אנו מתייחסים לנתונים חיוניים שבלעדיהם ההרשאה לא תיחשב כראויה.
באופן ספציפי, בין הבסיסיים ביותר הם הבאים:
- הנתונים האישיים של הלקוח, כגון שם ושם משפחה או מספר זיהוי.
- הנתונים המתייחסים לשופט המטפל בתיק המדובר.
מידע ספציפי לגבי המקרה. אנו מתייחסים, מעל לכל, למספר התיק שברשותך, מיהו התובע, מיהו הנתבע ואיזה סוג תיק מדובר.
הנתונים האישיים של עורך הדין המעסיק.
בהרשאה נאמר בבירור כי ניתן לעורך הדין הנ"ל האחראי על ייצוג הלקוח שלו.
-לסיום המסמך הוא יסתיים בחתימת הלקוח כמו גם בתאריך ובמקום.
זהו סוג מסוים של עורך דין, מכיוון שישנם הרבה כאלה שקיימים והם מסווגים, למשל, לפי סוג העניינים שהם עוסקים בהם. לפיכך אנו מוצאים את אלה: -
עורכי דין פליליים, שהם העובדים בכל העניינים הכלולים בחוק הפלילי, פשעים.
-עורכי דין משפחתיים, המתמחים בהפרדות, גירושים, משמורת ילדים…
-עורכי דין גדולים, האחראים על ביצוע תיקים הקשורים לענייני עבודה.