המילה redaction באה מהמונח הלטיני redactĭo ומתייחסת לפעולה ולאפקט של כתיבה (להכניס משהו שקרה, מוסכם או שחשבו בעבר לכתיבה).
הכתיבה דורשת לכידות ולכידות טקסטואלית. מכיוון שסדר המילים בתוך משפט יכול לשנות את כוונת המחבר, הכותב צריך לארגן במוחו את הרעיונות שהוא רוצה להעביר לנייר או למחשב.
השלב ההגיוני הבא הוא שברגע שצוין ארגון נפשי זה, מזהים את הרעיונות העיקריים והמשניים, כך שבזמן הכתיבה הם מופיעים בסדר ובהתאם לחשיבותו של כל אחד מהם. אם המחבר לא יצליח להזמין את הטקסט שלו בצורה הגיונית וזהירה, בכתיבה לא יהיה עניין לקורא.
מצד שני, חדר החדשות הוא גם המשרד או המקום הפיזי בו כתוב. לדוגמא: "תוך רבע שעה אני צריך להיות בחדר החדשות" , ביטוי שעיתונאי יכול להזכיר כדי להתייחס למקום העבודה שלהם.
המונח מערכת מאפשר גם לתת שם לקבוצת העורכים העובדים לפרסום תקופתי: "מערכת העיתון הביעה את דחייתה מההצהרות שפרסמו הרשויות הלאומיות . "
כמו כן, בתוך עיתון או פרסום מסוגים שונים, יש מה שמכונה מועצת העריכה. זהו גוף שמורכב ממנהיגיו הבכירים של אותו דבר ושמשימתו הברורה היא לבסס לא רק את הקווים שעליהם לעקוב, אלא גם את החדשות שצריך לפרסם או לא.
עיתונאים אחראים על כל משימות הכתיבה הללו. עם זאת, יש לומר כי נכון לעכשיו, ובשל הופעתן של טכנולוגיות חדשות ובעיקר באינטרנט, יש מה שמכונה סופר עצמאי. מדובר באיש מקצוע שמבצע עבודות כתיבה באופן עצמאי ולצדדים שלישיים שהם אלו שדורשים אותם.
מקצוע זה יהיה ממוסגר בתוך עבודות עבודה, שיש לו את היתרון שמי שמבצע אותו יכול להתאים טוב יותר את זמנו, לעבוד מהבית ולראות תגמול על בסיס הפרויקטים שלו. עם זאת, בין אי הנוחות שעומדת בפניך היא זו שאין לה לוח זמנים לעבודה וזה אומר "לזרוק" שעות רבות לעבודה שלך, וגם זו הנתונה לתנודות בהזמנות. זה יתורגם למגוון יתרונות חודשיים.
לבסוף יש לציין שמאמר הוא קומפוזיציה כתובה בנושא כלשהו. קבלה זו של המושג משמשת לרוב במרכזים חינוכיים, שם הכתיבה מהווה תרגיל או תרגול שעל התלמיד לבצע: "היום הייתי צריך למסור חיבור על הגיאוגרפיה של בואנוס איירס . "
במובן זה, מקובל מאוד שבבתי הספר, על מנת שהתלמידים ילמדו לבנות משפטים ולהביע את מבוקשם, מוטלת עליהם כמשימה לכתוב על מה שעשו במהלך סוף השבוע, מה המשפחה שלהם או איך הם אוהבים לעשות בזמנם הפנוי.